קרנות נאמנות מרכזות כספים של משקיעים שונים שמנוהלות על ידי מנהל השקעות אחד בהתאם לפרמטרים מוגדרים מראש. חשוב לציין שמרבית הציבור מושקע בשוק ההון לא באמצעות תיק השקעות אישי, אלא באמצעות הפקדה בקרנות נאמנות. בשונה מתיק השקעות בניהול אישי, רף הכניסה שלהן נמוך והציבור בישראל הצביע עם הארנק והזרים לקרנות הנאמנות בישראל הון שמסתכם ב-כרבע טריליון שקלים.
אחת השאלות הנפוצות בבחירת בית השקעות הינה האם "גודלו של בית ההשקעות חשוב ורלוונטי בתהליך הבחירה?" ובכן, לגודל בית ההשקעות בהחלט ישנה השפעה על תיק ההשקעות של המשקיע הממוצע, אך המשקיע צריך לשאול את עצמו שוב, האם ככל שבית ההשקעות גדול יותר זהו סימן לכדאיות או שמא גודלו מהווה חיסרון?
אמנם עיקרון העדר מוביל לנטייה של משקיעים לבחור בבתי ההשקעות היותר גדולים, ועל פי ההיגיון הפשוט העדפה זאת נראית הגיונית. בתי ההשקעות הגדולים משקיעים יותר כספים בשיווק ובחשיפה תקשורתית מבתי ההשקעות הקטנים יותר, דבר אשר עוזר להם לגייס יותר כספים לקרנות הנאמנות בניהולם.
היה ניתן לצפות שדווקא קרנות נאמנות המנוהלות על ידי בתי ההשקעות הגדולים ובעלי המוניטין הניכר, יגלו יתרון משמעותי על פני הקרנות אשר מנוהלות ע"י המנהלים הקטנים יותר והפחות מוכרים. אך לא תמיד זהו המצב.
למשקיע הקטן והלא מנוסה קשה מאוד לקבל את התמונה המלאה. בערוצי התקשורת המשקיע הממוצע פוגש בעיקר את קרנות הנאמנות של בתי ההשקעות הגדולים, אך בתי השקעות אלו נוקטים לעתים בתכסיסים שיווקיים העלולים להבליט נתונים בצורה סלקטיבית אשר מקשה על המשקיע לראות את התמונה הכוללת ולגבש דעה מושכלת.
אחת השיטות בה נוקטים חלק מבתי ההשקעות המנהלים מספר רב של קרנות היא הצפה של השוק "במוצרים דומים". לעתים יחזיקו בתי השקעות אלה מספר קרנות באותה קטגוריה כאשר ההבדלים ביניהן בעיקר קוסמטיים. מדוע הם עושים זאת? כשיש הרבה מוצרים דומים, הסיכוי שקרן אחת תתברג בזמן נתון לצמרת הקרנות בקטגוריה – עולה. את הקרן הזו בית ההשקעות יבליט בפרסומיו כדי למשוך משקיעים לשאר המוצרים שלו. שיטת "מ-5 יוצא אחד" אם תרצו.
טריק שגור נוסף הוא הבלטה של עלייה חדה חד-פעמית, שאינה בהכרח משקפת את התשואות האמתיות של קרן הנאמנות לאורך זמן. חשוב לזכור שקרן אשר מציגה לראווה את תשואות העבר הקרוב שלה , לא יכולה באמת להבטיח לכם תשואות דומות בעתיד. נכון שסביר להניח שקרן שהשיגה תשואות גבוהות בעבר עשויה לעשות זאת גם בעתיד, אבל אין ערובה אמתית לכך שזה יקרה. חשוב לבדוק את ותק הקרן ולבחון את התנהגותה לאורך זמן.
כלי נוסף באמתחתם של בתי ההשקעות הוא שינוי מהותי בשם הקרן או מדיניות הקרן של קרן קיימת, שינוי כזה גורר איתו את מחיקת ההיסטוריה של הקרן כאילו לא הייתה ונותן למנהל הקרן אפשרות להתחיל מחדש כאילו לא היו דברים מעולם. כך יכולים בתי ההשקעות "למחוק" קרנות בעלות ביצועים היסטוריים שליליים. דרך דומה לשינוי מהותי היא מיזוג הקרן הלוקה בחסר בקרן מצליחה יותר.
כפי שצוין קודם המגוון הגדול של קרנות נאמנות שמציעים בתי השקעות המנהלים קרנות רבות עשוי לתעתע. בפועל מדובר פעמים רבות באותם מנהלי השקעות ואותה אסטרטגיית השקעה ממוחזרת. אבל גם במציאות הזו לקרן חדשה יש יתרון מבחינתו של בית ההשקעות. כל עוד אורך חיי הקרן נמוך משנה היא אינה נכנסת למערכת הדירוג של הבנקים. קרן בהקמה היא קרן רזה, לעיתים רבות הכספים אשר מושקעים בה הינם מועטים, וככזו היא עשויה לאפשר למנהלי הקרן להגיב לשוק במהירות, לתת תשומת לב לפרטים קטנים ולקחת סיכונים שעשויים להשתלם, התוצאה: קרנות נאמנות רבות עשויות להשלים את השנה הראשונה שלהן בהצטיינות ובנקודת הזמן שהן נכנסות למערכות הדירוג הן מסומנות ככוכבות ומשווקות לציבור הרחב שממהר לשלוף את הארנק. בפועל, מרגע שהקרן נכנסה לדירוג לעיתים רבות היא כבר לא אותה הקרן. ההתנהלות מתחת לרדאר אינה דומה להתנהלות תחת עיני היועצים והיתרונות אשר אפשר לה המבנה הרזה הולכים ונעלמים ככל שכספי המשקיעים זורמים לקרן ומאפשרים פחות גמישות. בתי השקעות אלה מצדם נהנים מהרווחים הגדלים ומסיטים את מיקודם לעבר קרנות נאמנות חדשות.
ועדיין, גם במציאות שוק של "עוד מאותו הדבר", ניתן למצוא אלטרנטיבות. בעשור האחרון ראינו בתי השקעות מקצוענים, אשר במקרים רבים עושים בית ספר לדינוזאורים הגדולים של הענף. בבתי השקעות אלה יש יחס נמוך בין מספר הקרנות לבין מספר מנהלי ההשקעות כך שניתן לתת יותר תשומת לב בכל קרן. כמו כן בבתי השקעות בהם אין תרבות של פתיחת קרנות חדשות לבקרים והשקעת המשאבים בכל קרן היא מקסימאלית סביר יותר לראות צבירת נכסים והשבחתם לאורך זמן.
לסיכום, חשוב לשים לב לפרטים הקטנים, כמה זמן הקרן קיימת, כמה קרנות יש למנהל הקרנות, מהן התוצאות לאורך זמן. תבחנו, תסתכלו לאורך זמן, הישמרו מתכסיסים ותמיד הפעילו שיקול דעת מושכל.